יפה תואר על שמות רבה כ׳:י׳

מהדורה: מדרש רבה, וילנא, תרל"ח

מקור שמות רבה כ׳:י׳
10 דָּבָר אַחֵר, וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב תהלים סו, ג: אִמְרוּ לֵאלֹהִים מַה נּוֹרָא מַעֲשֶׂיךָ בְּרֹב עֻזְּךָ יְכַחֲשׁוּ לְךָ אֹיְבֶיךָ, רַבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר אִמְרוּ לְפוֹעֲלָא טָבָא יְיַשֵּׁר כֹּחֶךָ, כֵּיצַד הַנִּצְלָבִין צוֹלְבִין אֶת צוֹלְבֵיהֶן הַנֶּהֱרָגִין הוֹרְגִין אֶת הוֹרְגֵיהֶן, הָמָן חָשַׁב לִתְלוֹת אֶת מָרְדְּכַי וְתָלוּ אוֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו. פַּרְעֹה אָמַר שמות א, כב: כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ, וְהוּא הוּשְׁלַךְ לַיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר שמות טו, ד: מַרְכְּבֹת פַּרְֹעה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם, הֱוֵי: אִמְרוּ לֵאלֹהִים מַה נּוֹרָא מַעֲשֶׂיךָ. מַהוּ בְּרֹב עֻזְּךָ יְכַחֲשׁוּ לְךָ אֹיְבֶיךָ יִשְׁתַּבָּרוּ. רַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר יֵעָשׂוּ כַּזָּבִים בְּדִבְרֵיהֶם, כָּעִנְיַן שֶׁנֶּאֱמַר ויקרא ה, כא: וְכִחֵשׁ בַּעֲמִיתוֹ, אַתָּה מוֹצֵא נְבוּכַדְנֶצַּר אָמַר דניאל ג, כה: וְרֵוֵה דִי רְבִיעָאָה דָּמֵי לְבַר אֱלָהִין, מֶה עָשָׂה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מְסָרוֹ לַמַּלְאָךְ הַשָֹּׂטָן וְהִתְחִיל מְנַגְּדוֹ וְאוֹמֵר לוֹ אִי רָשָׁע לֵחָה סְרוּחָה, אֱמֹר מָה רָאִיתָ, הִתְחִיל אוֹמֵר דניאל ג, כח: בְּרִיךְ אֱלָהֲהוֹן דִּי שַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבַד נְגוֹ דִּי שְׁלַח מַלְאֲכֵהּ וְשֵׁזִיב לְעַבְדוֹהִי, לָא כְתִיב אֶלָּא מַלְאֲכֵהּ, הֱוֵי: בְּרֹב עֻזְּךָ יְכַחֲשׁוּ לְךָ אֹיבֶיךָ, יַעֲשׂוּ כְזָבִים דִּבְרֵיהֶם. וְעוֹד אָמַר נְבוּכַדְנֶצַּר דניאל ד, לב: וְלָא אִיתַי דִי יְמַחֵא בִידֵהּ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רָשָׁע לֵחָה סְרוּחָה שֶׁמָּא אֲנִי מַעֲבִיר בִּיָיא עַל בְּרִיָּה, חָזַר וְאָמַר דניאל ד, לד: דִּי כָל מַעֲבָדוֹהִי קְשׁוֹט וְאֹרְחָתֵהּ דִּין, הֱוֵי: בְּרֹב עֻזְּךָ יְכַחֲשׁוּ לְךָ אֹיְבֶיךָ. פַּרְעֹה עַל יְדֵי שֶׁאָמַר שמות ה, ב: מִי ה', חָזַר וְאָמַר שמות ט, כז: ה' הַצַּדִּיק, וְעַל יְדֵי שֶׁאָמַר שמות ה, ב: וְגַם אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא אֲשַׁלֵּחַ, הוּא הָיָה מַחֲזִיר עַל פִּתְחֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל וְאוֹמֵר לָהֶם לְכוּ לְשָׁלוֹם, צְאוּ לְשָׁלוֹם, הֱוֵי: בְּרֹב עֻזְּךָ יְכַחֲשׁוּ לְךָ אֹיְבֶיךָ.
פירוש יפה תואר על שמות רבה כ׳:י׳
10 אמרו לאלהים מה נורא מעשיך. טעם אגדה זו לתרץ למה תלה השליחות בפרעה וכדלעיל לכן מביא הדרש הזה בשביל שהוא אמר לא אשלח. כחש בדבריו ואמר להם צאו לשלום. וגם י"ל דדריש ויהי על שון ווי כי צעק ווי למה לא יכול לעמוד בדבריו ונתפס בכזביו:
11 לפעלא טבא כו' עמ"ש בזה הענין בסוף אסתר ביפה ענף וביפה קול בחזית פ"ז. ותוכן הדרש הוא כי אויבי ה' המה האומרים עזב ה' את הארץ וכופרים בהשגחה. או שאומרים שרבות הרעות בתבל היוצאות מאת ה'. ואין חפץ או יכולת בידו לשנותם לטוב. וממעשיו הנוראים יראו כי ה' הוא המשגיח על כל המעשים אשר נעשו בארץ. וכל חפצו הוא אך להיטיב לבני אדם. ואויביו יתכחשו וכמו שמוכח מהמעשים שהביא: